Foirm chuardtha

מתי 24

ישוע מנבא חורבן וצרות

(מרקוס יג 1‏‑13; לוקס כא 5‏‑19)

1בְּצֵאתוֹ אמִבֵּית הַמִּקְדָשׁ לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ נִגְּשׁוּ תַּלְמִידָיו לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת בִּנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ. 2הֵגִיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "רוֹאִים אַתֶּם אֶת כָּל אֵלֶּה? אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אלֹא תִּשָּׁאֵר פֺּה אֶבֶן עַל אֶבֶן אֲשֶׁר לֹא תֻּפַּל אַרְצָה." 3כַּאֲשֶׁר יָשַׁב עַל אהַר הַזֵּיתִים נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַתַּלְמִידִים לְבַדָּם וְאָמְרוּ: "הַגֵּד נָא לָנוּ מָתַי יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וּמַה הוּא באוֹת בּוֹאֲךָ גוְקֵץ הָעוֹלָם?" 4הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא איַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ, 5כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ בִּשְׁמִי וְיֺאמְרוּ 'אֲנִי הַמָּשִׁיחַ' אוְיַתְעוּ רַבִּים. 6וְאַתֶּם עֲתִידִים לִשְׁמֺעַ אמִלְחָמוֹת וּשְׁמוּעוֹת מִלְחָמָה. שִׂימוּ לֵב, אַל תִּבָּהֲלוּ; כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, וּבְכָל זֺאת עוֹד לֹא בָּא הַקֵּץ. 7גּוֹי יָקוּם עַל גּוֹי אוּמַמְלָכָה עַל מַמְלָכָה וְיִהְיוּ רָעָב וּרְעִידוֹת אֲדָמָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, 8אַךְ כָּל אֵלֶּה רֵאשִׁית הַצָּרוֹת. 9אָז יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אלָרוֹדְפִים בוְיַהַרְגוּ אֶתְכֶם וְתִהְיוּ גשְׂנוּאִים עַל כָּל הַגּוֹיִים בִּגְלַל שְׁמִי. 10רַבִּים איִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת וְיַסְגִּירוּ זֶה אֶת זֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה. 11אנְבִיאֵי שֶׁקֶר יָקוּמוּ וְיַתְעוּ רַבִּים, 12וּמֵאַחַר שֶׁתִּרְבֶּה אהַהֶפְקֵרוּת תִתְקָרֵר אַהֲבַת רַבִּים. 13אֲבָל אהַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע. 14אוּבְשׂוֹרָה זוֹ שֶׁל בהַמַּלְכוּת תֻּכְרַז בְּכָל הָעוֹלָם לְעֵדוּת לְכָל הַגּוֹיִים וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא גהַקֵּץ."

צרה גדולה

(מרקוס יג 14‏‑23; לוקס כא 20‏‑24)

15"לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת אהַשִּׁקּוּץ הַמְּשֺׁמֵם, כַּנֶּאֱמַר בְּפִי דָּנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם בקָדוֹשׁ – עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין – 16אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; 17אמִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ, 18וּמִי שֶׁבַּשָּׂדֶה אַל יַחֲזֺר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. 19אוְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. 20בְּרַם הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֺרֶף אַף לֹא בְּשַׁבָּת, 21כִּי אָז תִּהְיֶה אצָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. 22וְאִלּוּלֵא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן אהַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. 23אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, א'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, 24כִּי איָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר בוּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ גאוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי דלְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים. 25הִנֵּה אמֵרֺאשׁ אָמַרְתִּי לָכֶם. 26לָכֵן אִם איֺאמְרוּ לָכֶם 'הִנֵהוּ בַּמִּדְבָּר', אַל תֵּצְאוּ; 'הִנֵּהוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים', אַל תַּאֲמִינוּ; 27כִּי כַּבָּרָק הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח וּמֵאִיר עַד מַעֲרָב כֵּן יִהְיֶה אבּוֹאוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם. 28בַּמָּקוֹם שֶׁהַגְּוִיָּה נִמְצֵאת, אשָׁם יִקָּבְצוּ הַנְּשָׁרִים."

בואו של בן־האדם

(מרקוס יג 24‏‑37; לוקס כא 25‏‑33; יז 26‏‑30, 34‏‑36)

29"מִיָּד אַחֲרֵי אצָרַת הַיָּמִים הָהֵם בתֶּחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא יַגִּיהַּ אוֹרוֹ, הַכּוֹכָבִים יִפְּלוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְכֺחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. 30אָז יֵרָאֶה אוֹת בֶּן־הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם וְאָז איִסְפְּדוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ וְיִרְאוּ אֶת בבֶּן־הָאָדָם גבָּא עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב. 31וְהוּא איִשְׁלַח אֶת מַלְאָכָיו בבְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וִיקַבְּצוּ אֶת בְּחִירָיו גמֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת, דמִקְצוֹת הַשָּׁמַיִם עַד הקְצוֹתָם.

32אלִמְדוּ אֶת הַמָּשָׁל מִן הַתְּאֵנָה: בכַּאֲשֶׁר עֲנָפֶיהָ מִתְרַכְּכִים וְהֶעָלִים צָצִים יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהַקַּיִץ קָרוֹב. 33כֵּן גַם אַתֶּם, כִּרְאוֹתְכֶם אֶת כָּל אֵלֶּה דְּעוּ כִּי קָרוֹב הוּא אבַּפֶּתַח. 34אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁלֹּא יַעֲבֺר אהַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה.

35הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ איַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ. 36אֲבָל אֶת הַיּוֹם הַהוּא וְהַשָּׁעָה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, גַּם לֹא מַלְאֲכֵי הַשָּׁמַיִם וְגַם לֹא הַבֵּן, אֶלָּא אהָאָב לְבַדּוֹ. 37אכִּימֵי נֺחַ כֵּן יִהְיֶה בּוֹאוֹ שֶׁל בבֶּן־הָאָדָם. 38כְּמוֹ שֶׁבַּיָּמִים קֺדֶם אלַמַּבּוּל הָיוּ באוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְחַתְּנִים עַד הַיּוֹם שֶׁנִּכְנַס נֺחַ לַתֵּבָה 39וְלֹא יָדְעוּ עַד שֶׁבָּא הַמַּבּוּל וְסָחַף אֶת הַכֺּל, כָּךְ יִהְיֶה גַּם בּוֹאוֹ שֶׁל אבֶּן־הָאָדָם. 40אוֹתָהּ עֵת יִהְיוּ שְׁנַיִם בַּשָּׂדֶה, אֶחָד יִלָּקַח וְאֶחָד יֵעָזֵב; 41שְׁתַּיִם טוֹחֲנוֹת בָּרֵחַיִם – אַחַת תִּלָּקַח וְאַחַת תֵּעָזֵב. 42עַל כֵּן אעִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה יוֹם יָבוֹא אֲדוֹנְכֶם. 43וְזֺאת דְּעוּ: אאִלּוּ יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵיזוֹ אַשְׁמוּרָה יָבוֹא בהַגַּנָּב, הָיָה שׁוֹקֵד וְלֹא מַנִּיח לוֹ לַחְדֺּר לְבֵיתוֹ. 44לָכֵן הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא אבֶּן־הָאָדָם."

העבד הנאמן או הבלתי נאמן

(לוקס יב 41‏‑48)

45"מִי הוּא אֵפוֹא אהָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן שֶׁהִפְקִידוֹ הָאָדוֹן עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ לָתֵת לָהֶם אֶת באָכְלָם בְּעִתּוֹ? 46אַשְׁרֵי הָעֶבֶד שֶׁיָּבוֹא אֲדוֹנָיו וְיִמְצָא אוֹתוֹ עוֹשֶׂה כֵּן. 47אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, הוּא איַפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. 48אֲבָל אִם הָעֶבֶד הָרָע יֺאמַר בְּלִבּוֹ 'אֲדוֹנִי מִתְמַהְמֵהַּ' 49וְיַתְחִיל לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרָיו הָעֲבָדִים אוְיֺאכַל וְיִשְׁתֶּה עִם הַשִּׁכּוֹרִים, 50בּוֹא יָבוֹא אֲדוֹנָיו שֶׁל הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, 51יְשַׁסֵּף אוֹתוֹ וְיָשִׂים חֶלְקוֹ עִם אהַצְּבוּעִים; שָׁם יִהְיוּ בהַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם."

Modern Hebrew New Testament

© 1976 / 2010 Bible Society in Israel

More Info | Version Index